וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה; וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֶן כָּל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ.
מלכים א', פרק ו' פסוק ז'
יג לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. יד לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל.
דברים, פרק כה, פסוקים יג-טז
אלה הם שני האזכורים במקרא של המושג "אבן שלמה".
במה הם שונים ובמה הם דומים זה לזה?
לאיזו עמדה דתית ומוסרית קורא כל אחד מהפסוקים?
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.
משנה, מסכת אבות, פרק ה משנה ו
מה אפשר ללמוד מההמצאות ברשימה זו על השמיר?
מעבר עמוד
עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני אדם שדה ושידות" (קהלת ב,ח) שָׁרִים וְשָׁרוֹת - אלו מיני זמר, ותענוגות בני האדם - אלו בריכות ומרחצאות, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת - בבבל תרגמו: שֵׁד זכר ושֵׁדות נקבות. בארץ ישראל אומרים: מרכבה.
שֵׁד ושֵׁדות למה היה שלמה צריך? - שכתוב: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה" וגו', אמר להם לחכמים: איך אעשה? אמרו לו: ישנו שמיר שהביא משה לאבני אפוד. אמר להן: היכן נמצא השמיר? אמרו לו: הבא שֵׁד ושֵׁדָה, כבשם יחד אפשר הם יודעים ויגלו לך. הביא שֵׁד ושֵׁדָה ונעל אותם ביחד. אמרו השדים: אנחנו לא יודעים, אולי אשמדאי מלך השדים יודע. אמר להם: היכן הוא נמצא? אמרו לו: הוא נמצא בהר פלוני.
כרה לו אשמדאי בור ומילא בו מים, והיה מכסה אותו בטיט וחותם אותו בחותמו, וכל יום היה עולה לרקיע ולומד בישיבה של מעלה, ויורד לארץ ולומד בישיבה של מטה, ובא ובודק את חותמו, ומגלה את בורו ושותה, וחוזר ומכסהו וחותם אותו והולך.
שלח שלמה לבניהו בן יהוידע. נתן לו שלשלת שחקוק עליה שֵׁם וטבעת שחקוק עליה שֵׁם וגיזי צמר ונודות יין. הלך וחפר בור מתחת לבורו של אשמדאי ושאב את כל המים וסתמו בגיזי צמר, וכרה בור מעל בורו של אשמדאי ושפך לתוכו יין וסתמו, ועלה וישב בראש האילן.
כשהגיע אשמדאי, בחן את החותמת, גילה את בורו ומצא שם יין. אמר: כתוב "לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם", וכתוב: "זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב". לא שתה. כשהיה צמא לא יכול היה להתאפק, שתה והשתכר ונרדם. ירד בניהו וזרק עליו את השלשלת וקשרו. כשהתעורר ניסה לקרוע את השלשלת, אמר בניהו: שֵׁם אדונך עליך! שֵׁם אדונך עליך!
כשלקח אותו ובא, הגיע לדקל, נתחכך בו אשמדאי והפילו. הגיע לבית - הפילו. עברו ליד צריף קטן (כוך) של אלמנה אחת. יצאה והתחננה לפניו. התכופף אשמדאי כדי לא להפיל את הבית, ונשברה לו עצם. אמר: זהו שכתוב: "וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם".
ראה עיוור שתועה בדרך - החזירו לנתיבו. ראה שיכור שטועה בדרך - החזירו לנתיבו.
ראה שמחה של חתונה שהיו שמחים בה, בכה. שמע איש אחד שאומר לסנדלר שיעשה לו נעליים לשבע שנים, צחק. ראה קוסם שעושה קסמים, צחק.
כשהגיעו לשם, לא הכניסו לשלמה המלך במשך שלושה ימים. ביום הראשון שאל: מדוע לא מביאים אותי אל המלך? אמרו לו: המלך נאנס מחמת שתיה. לקח לבינה והניחה על חבירתה. באו ואמרו לשלמה. אמר להם: כך אמר לכם: השקוהו שוב.
למחרת אמר להם: למה לא מביאים אותי אל המלך? אמרו לו: נאנס המלך באכילה. לקח לבינה שהיתה מונחת על חברתה והניחה על הארץ. באו ואמרו לשלמה. אמר להם: כך אמר לכם: מנעו ממנו מאכל.
בסוף היום השלישי הביאוהו לפניו. לקח קנה ומדד ארבעה אמות וזרק לפניו. אמר לו: כשמת אדם לא יהיה לו בעולם הזה אלא ארבע אמות, עכשיו כבשת את כל העולם ולא שבעת עד שכבשת גם אותי?
אמר לו: אינני צריך ממך דבר. אני רוצה לבנות את בית המקדש, וצריך את השמיר.
אמר לו: השמיר לא מסור בידי. הוא מסור בידי שרו של ים, ואינו נותנו אלא לתרנגול הבר (=דוכיפת), שנאמן לו על שבועתו.
ומהו עושה בו? מביאו להר שאין בו ישוב, ומניחו על שן ההר ומתבקע ההר, ומביא זרעים מאילנות וזורע אותם שם ונוצר ישוב. לכן מתרגמים את שמו: חותך ההר.
בדקו את קן תרנגול הבר שיש לו בנים, וציפו את הקן בזכוכית לבנה (שקופה). כשבא, רצה להיכנס ולא יכול. הלך להביא את השמיר, והניחו עליו. זרק בו אבן והפילו. לקח את השמיר. הלך תרנגול הבר וחנק את עצמו על כך שעבר על שבועתו.
אמר בניהו: למה כשראית את העיור שתעה בדרכו העלית אותו לדרכו? אמר לו: הכריזו עליו בשמים שהוא צדיק גמור, ומי שעושה לו טוב לנפשו יזכה לעולם הבא.
ומה הטעם כשראית את השיכור שתעה בדרכו העלית אותו לדרכו? אמר: הכריזו עליו ברקיע שהוא רשע גמור, ויש לעשות לו דברים טובים כדי שיאכל את עולמו (בעולם הזה ולא יזכה לעולם הבא).
ומדוע כשראית את החתונה בכית? אמר לו: אותו חתן עתיד למות בתוך שלושים יום, והכלה תצטרך להמתין ליבם קטן13 שנים.
ומדוע כששמעת את אותו אדם שאמר לסנדלר לעשות נעליים לשבע שנים צחקת? אמר לו: האדם הזה שבעה ימים אין לו, נעליים לשבע שנים הוא צריך?
ומדוע כשראית את הקוסם עושה קסמים צחקת? אמר לו: מכיון שהוא ישב על אוצרו של המלך, שיעשה קסמים על מה שמתחתיו.
עיכבו שלמה אצלו עד שגמר לבנות את בית המקדש.
יום אחד היו עומדים (שלמה ואשמדאי) לבדם. אמר לו: כתוב "כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" אנו מסבירים: כתועפות - אלו מלאכי השרת, ראם - אלו השדים, במה אתם גדולים מאיתנו? אמר לו: הסר ממני את השלשלת ותן לי את חותמך ואראה לך את כוחי. הסיר את השלשלת ונתן לו את החותם. בלע את החותם, הרים כנף אחת לרקיע וכנף אחת לארץ וזרקו ארבע מאות פרסה.
על אותה שעה אמר שלמה: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". "וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי". מהו 'וזה'? רב ושמואל, אחד אמר: מקלו, ואחד אמר: מעילו.
היה מחזר על הפתחים, מקום שהיה מגיע היה מכריז: "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם". כשהגיע לסנהדרין, אמרו החכמים: אפילו שוטה אינו תוקע עצמו לדבר אחד. מהו זה?
שאלו את בניהו: האם קרא לך המלך לאחרונה? אמר להם: לא. שלחו למלכוֹת: האם בא המלך אליכן לאחרונה? אמרו: כן, בא. שלחו להן: בדקו את רגליו. שלחו להם: בגרביים הוא בא, ותובע את נשותיו כשהן נידות, ותובע גם את בת שבע אמו.
הביאו את שלמה ונתנו לו את החותם והשלשלת שחקוק עליה שֵׁם. כשראה אותו, ברח. ולמרות זאת היה שלמה מפחד ממנו. וזהו שכתוב: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת".
תלמוד בבלי מסכת גיטין סח עמוד א-ב, מתורגם.
מי ה"רע" ומי ה"טוב" בסיפור?
מי משנה סדרי בראשית ומי מנסה לשמור על הסדר הקיים?
מיהו הכובש ומיהו הרגיש?
מה היחס של שלמה למציאות, לטבע ולעולם? מה יחסו של אשמדאי?
מלכים א', פרק ו' פסוק ז'
יג לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. יד לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה: גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה. טו אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. טז כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה: כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל.
דברים, פרק כה, פסוקים יג-טז
אלה הם שני האזכורים במקרא של המושג "אבן שלמה".
במה הם שונים ובמה הם דומים זה לזה?
לאיזו עמדה דתית ומוסרית קורא כל אחד מהפסוקים?
עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות ואלו הן: פי הארץ ופי הבאר ופי האתון והקשת והמן והמטה והשמיר והכתב והמכתב והלוחות ויש אומרים אף המזיקין וקבורתו של משה ואֵילו של אברהם אבינו ויש אומרים אף צבת בצבת עשויה.
משנה, מסכת אבות, פרק ה משנה ו
מה אפשר ללמוד מההמצאות ברשימה זו על השמיר?
מעבר עמוד
עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני אדם שדה ושידות" (קהלת ב,ח) שָׁרִים וְשָׁרוֹת - אלו מיני זמר, ותענוגות בני האדם - אלו בריכות ומרחצאות, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת - בבבל תרגמו: שֵׁד זכר ושֵׁדות נקבות. בארץ ישראל אומרים: מרכבה.
שֵׁד ושֵׁדות למה היה שלמה צריך? - שכתוב: "וְהַבַּיִת בְּהִבָּנֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה" וגו', אמר להם לחכמים: איך אעשה? אמרו לו: ישנו שמיר שהביא משה לאבני אפוד. אמר להן: היכן נמצא השמיר? אמרו לו: הבא שֵׁד ושֵׁדָה, כבשם יחד אפשר הם יודעים ויגלו לך. הביא שֵׁד ושֵׁדָה ונעל אותם ביחד. אמרו השדים: אנחנו לא יודעים, אולי אשמדאי מלך השדים יודע. אמר להם: היכן הוא נמצא? אמרו לו: הוא נמצא בהר פלוני.
כרה לו אשמדאי בור ומילא בו מים, והיה מכסה אותו בטיט וחותם אותו בחותמו, וכל יום היה עולה לרקיע ולומד בישיבה של מעלה, ויורד לארץ ולומד בישיבה של מטה, ובא ובודק את חותמו, ומגלה את בורו ושותה, וחוזר ומכסהו וחותם אותו והולך.
שלח שלמה לבניהו בן יהוידע. נתן לו שלשלת שחקוק עליה שֵׁם וטבעת שחקוק עליה שֵׁם וגיזי צמר ונודות יין. הלך וחפר בור מתחת לבורו של אשמדאי ושאב את כל המים וסתמו בגיזי צמר, וכרה בור מעל בורו של אשמדאי ושפך לתוכו יין וסתמו, ועלה וישב בראש האילן.
כשהגיע אשמדאי, בחן את החותמת, גילה את בורו ומצא שם יין. אמר: כתוב "לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם", וכתוב: "זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב". לא שתה. כשהיה צמא לא יכול היה להתאפק, שתה והשתכר ונרדם. ירד בניהו וזרק עליו את השלשלת וקשרו. כשהתעורר ניסה לקרוע את השלשלת, אמר בניהו: שֵׁם אדונך עליך! שֵׁם אדונך עליך!
כשלקח אותו ובא, הגיע לדקל, נתחכך בו אשמדאי והפילו. הגיע לבית - הפילו. עברו ליד צריף קטן (כוך) של אלמנה אחת. יצאה והתחננה לפניו. התכופף אשמדאי כדי לא להפיל את הבית, ונשברה לו עצם. אמר: זהו שכתוב: "וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם".
ראה עיוור שתועה בדרך - החזירו לנתיבו. ראה שיכור שטועה בדרך - החזירו לנתיבו.
ראה שמחה של חתונה שהיו שמחים בה, בכה. שמע איש אחד שאומר לסנדלר שיעשה לו נעליים לשבע שנים, צחק. ראה קוסם שעושה קסמים, צחק.
כשהגיעו לשם, לא הכניסו לשלמה המלך במשך שלושה ימים. ביום הראשון שאל: מדוע לא מביאים אותי אל המלך? אמרו לו: המלך נאנס מחמת שתיה. לקח לבינה והניחה על חבירתה. באו ואמרו לשלמה. אמר להם: כך אמר לכם: השקוהו שוב.
למחרת אמר להם: למה לא מביאים אותי אל המלך? אמרו לו: נאנס המלך באכילה. לקח לבינה שהיתה מונחת על חברתה והניחה על הארץ. באו ואמרו לשלמה. אמר להם: כך אמר לכם: מנעו ממנו מאכל.
בסוף היום השלישי הביאוהו לפניו. לקח קנה ומדד ארבעה אמות וזרק לפניו. אמר לו: כשמת אדם לא יהיה לו בעולם הזה אלא ארבע אמות, עכשיו כבשת את כל העולם ולא שבעת עד שכבשת גם אותי?
אמר לו: אינני צריך ממך דבר. אני רוצה לבנות את בית המקדש, וצריך את השמיר.
אמר לו: השמיר לא מסור בידי. הוא מסור בידי שרו של ים, ואינו נותנו אלא לתרנגול הבר (=דוכיפת), שנאמן לו על שבועתו.
ומהו עושה בו? מביאו להר שאין בו ישוב, ומניחו על שן ההר ומתבקע ההר, ומביא זרעים מאילנות וזורע אותם שם ונוצר ישוב. לכן מתרגמים את שמו: חותך ההר.
בדקו את קן תרנגול הבר שיש לו בנים, וציפו את הקן בזכוכית לבנה (שקופה). כשבא, רצה להיכנס ולא יכול. הלך להביא את השמיר, והניחו עליו. זרק בו אבן והפילו. לקח את השמיר. הלך תרנגול הבר וחנק את עצמו על כך שעבר על שבועתו.
אמר בניהו: למה כשראית את העיור שתעה בדרכו העלית אותו לדרכו? אמר לו: הכריזו עליו בשמים שהוא צדיק גמור, ומי שעושה לו טוב לנפשו יזכה לעולם הבא.
ומה הטעם כשראית את השיכור שתעה בדרכו העלית אותו לדרכו? אמר: הכריזו עליו ברקיע שהוא רשע גמור, ויש לעשות לו דברים טובים כדי שיאכל את עולמו (בעולם הזה ולא יזכה לעולם הבא).
ומדוע כשראית את החתונה בכית? אמר לו: אותו חתן עתיד למות בתוך שלושים יום, והכלה תצטרך להמתין ליבם קטן13 שנים.
ומדוע כששמעת את אותו אדם שאמר לסנדלר לעשות נעליים לשבע שנים צחקת? אמר לו: האדם הזה שבעה ימים אין לו, נעליים לשבע שנים הוא צריך?
ומדוע כשראית את הקוסם עושה קסמים צחקת? אמר לו: מכיון שהוא ישב על אוצרו של המלך, שיעשה קסמים על מה שמתחתיו.
עיכבו שלמה אצלו עד שגמר לבנות את בית המקדש.
יום אחד היו עומדים (שלמה ואשמדאי) לבדם. אמר לו: כתוב "כְּתוֹעֲפֹת רְאֵם לוֹ" אנו מסבירים: כתועפות - אלו מלאכי השרת, ראם - אלו השדים, במה אתם גדולים מאיתנו? אמר לו: הסר ממני את השלשלת ותן לי את חותמך ואראה לך את כוחי. הסיר את השלשלת ונתן לו את החותם. בלע את החותם, הרים כנף אחת לרקיע וכנף אחת לארץ וזרקו ארבע מאות פרסה.
על אותה שעה אמר שלמה: "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". "וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי". מהו 'וזה'? רב ושמואל, אחד אמר: מקלו, ואחד אמר: מעילו.
היה מחזר על הפתחים, מקום שהיה מגיע היה מכריז: "אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָם". כשהגיע לסנהדרין, אמרו החכמים: אפילו שוטה אינו תוקע עצמו לדבר אחד. מהו זה?
שאלו את בניהו: האם קרא לך המלך לאחרונה? אמר להם: לא. שלחו למלכוֹת: האם בא המלך אליכן לאחרונה? אמרו: כן, בא. שלחו להן: בדקו את רגליו. שלחו להם: בגרביים הוא בא, ותובע את נשותיו כשהן נידות, ותובע גם את בת שבע אמו.
הביאו את שלמה ונתנו לו את החותם והשלשלת שחקוק עליה שֵׁם. כשראה אותו, ברח. ולמרות זאת היה שלמה מפחד ממנו. וזהו שכתוב: "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבֹּרֵי יִשְׂרָאֵל, כֻּלָּם אֲחֻזֵי חֶרֶב מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת".
תלמוד בבלי מסכת גיטין סח עמוד א-ב, מתורגם.
מי ה"רע" ומי ה"טוב" בסיפור?
מי משנה סדרי בראשית ומי מנסה לשמור על הסדר הקיים?
מיהו הכובש ומיהו הרגיש?
מה היחס של שלמה למציאות, לטבע ולעולם? מה יחסו של אשמדאי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה